11/6/2017 –יום ראשון בשעה 19:00 ובשעה 21:00
ע"פ סיפורו של: צביקה רייטר
כתיבה ובימוי: יפית לוי
משחק: יגל תמיר
תפאורה ותלבושת: טל קילשון
תאורה: אמיר קסטרו
צילום: דניאל סמדר
מונודרמה פיזית על יומו האחרון של קוף ניסויים
"...הזיכרון, הוא העונש הכי גדול... חבל שאותו, הם לא הוציאו לי מהמוח."
סימור, קוף ניסויים וותיק, שהיה שותף לניסוי בנשק כימי, מאמין שעוד מעט הוא יקבל את הנוגדן, שינטרל את החומר שהכניסו לגופו. בזמן שהוא מחכה לנוגדן, מגיעים קופים חדשים ומבוהלים למעבדה והוא מלמד אותם את חוקי המקום. דרך הקופים החדשים והשפעות החומר הכימי שבגופו, יוצא סימור למסע מטלטל וכפוי, על זהותו האמיתית ומשמעות חייו.
מונודרמה פיזית ומטלטלת, על קוף ניסויים שמאמין שתפקידו בעל משמעות גדולה, אך כשקופים חדשים מגיעים למעבדה והוא מבין שזה הוא יומו האחרון, הוא נשאב למסע נפשי ופיזי על זהותו ומשמעות חייו.
ההצגה עוסקת בשאלת ה"משמעות", בסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו, שאנחנו יוצקים לתוך מערכות היחסים, העבודה, והאמונות שלנו., האם המשמעות שאנחנו נותנים לדברים היא רק אשליה? והאם בכלל אפשר לחיות ללא משמעות? ההצגה גם עוסקת בבחירות שאנחנו עושים בחיינו, האם כשניתנת לנו האפשרות לצאת ממקום (פיזי\נפשי) שבו לא טוב לנו אך התרגלנו אליו, נהיה מספיק אמיצים לקחת את הסיכון ולצאת לחופשי?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.