חוות החיות

ניר מנקי. חוות החיות

מאת: ג'ורג' אורוול
עיבוד: גאי מסטרסון
תרגום: שרון שתיל
בימוי: רן שחף
שחקן : ניר מנקי
מוסיקה: אפי שושני

על ידי שימוש בחליפה ומזוודה בלבד, אפקטים קוליים ושימוש אפקטיבי בתאורה, מספר השחקן ניר מנקי את סיפור חוות החיות, תוך כדי שהוא מחליף דמויות היוצאות דרך אמתחתו, בפיזיות תיאטרלית המותאמת לאופייה של כל חיה. הפשטות והקסם של אורוול בסיפור אלגורי על בגידה באידיאליזם של החברה האנושית, אקטואלי לימינו אנו כפי שהיה קיים לפני כ50 שנה. 
השחקן לבוש בחליפת עסקים ועניבה, עם מזוודת ג'ימס בונד, נע על התווך בין אדם לחיה. 

"חוות החיות" הוא אולי המשל הפוליטי החשוב ביותר שנכתב במאה ה-20. הוא תורגם ללמעלה מ-70 שפות ונלמד כחומר אקדמי בכל רחבי העולם. העיבוד המיוחד של גיא מסטרסון לספר "חוות החיות" והפיכתו להצגת יחיד מפיח חיים בדמויות.  גיא מסטרסון עצמו הופיע עם ההצגה בתאטרון טרוורס בפסטיבל אידינבורו ב-1995 וזכה להצלחה מסחררת.

עד לפרסום "חוות החיות" כמעט לא נודע שמו של אורוול (אריק ארתור בלייר 1903-1950) מחוץ לגבולות ארצו. בחוגי אינטלקטואלים ובעיקר אלה המקורבים למפלגת העבודה הבריטית, התפרסם כמבקר חריף וחד עין. הוא כתב על סבלם ועוניים של אנשים בשולי החברה, שהאבטלה הכרונית גוזלת מהם כל ממד של כבוד עצמי ותקווה ותאר בבהירות את אכזריותו וסכלותו של הקולוניאליזם הבריטי. בכתיבתו היה ג'ורג' אורוול מבטא נאמן של זרם מסורתי בשמאל הבריטי . אורוול גמר אומר לכתוב את "חוות החיות" כשהתברר לו, כי שנות שיתוף הפעולה עם ברית המועצות בימיה הקשים של מלחמת העולם השניה, גורמת מבוכה ואובדן דרך בחוגי השמאל הרדיקלי שהיה כה קרוב ללבו. לאחר ששב מתוסכל ומאוכזב מספרד ,שלחם בה לצד הרפובליקנים בימי מלחמת האזרחים,  בספרד הנכבשת והולכת בידי גייסותיו של פראנקו , הנעזר בכוחות גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית, התוודע לציניות האכזרית של ברית המועצות ומנהיגה יוסיף סטאלין. בשדות קטלוניה וברחובות ברצלונה לא איבד אורוול את אמונתו במהפכה , אלא נחרד מעומק הבגידה בה ומן המניפולציה הצינית הנעשית בה לצרכים אנוכיים של מדינה אחת, והעריץ האכזר העומד בראשה. 

"זו היסטוריה של מהפכה שסטתה מדרכה והתירוצים המצוינים שניתנו על כל צעד לסילופה ועיוותה של התורה המקורית" כך תיאר ג'ורג' אורוול את "חוות החיות" בדש שעל הספר כשיצא לאור בשנת 1945. המחזה שמבוסס על הספר שהושווה לא אחת "למסעי גוליבר" של סוויפט מציין שכל הדמויות במחזה בדויות וכל דמיון בשם או בצורה לכל בעל חיים חי או מת,  מקרי בלבד...

סרטון