יונתן עוזיאל. קשטנקה |
בימוי: מישה לוריה
סיפורו הקצר של צ'כוב, מעובד לבמה בגופו ושפתו של שחקן אחד. קשטנקה, כלבה צעירה וג'ינג'ית, מאבדת את בעליה, הנגר, בלילה מושלג ומסוייט. היא נאספת לחיקו של איש זר, ושם, בבית הזר, היא מתוודעת קשטנקה לעולם בלתי מוכר המוביל אותה לדרך שאין לדעת את סופה...
קשטנקה, סיפורו הראשון של צ'כוב, מעובד על יד הבמאי עטור השבחים מישה לוריה לתיאטרון המבוסס על דמיון, פיזיות והמוזיקה של השפה.
דרך גופו ושפתו של שחקן אחד, עולים קולות שונים של הקיום האנושי פרי עטו של צ'כוב, השואל אותנו עד כמה האדם אדון לגורלו, עד כמה הוא נותן לעצמו דין וחשבון על מעשיו, והאם הוא היות את מי שהוא אמור להיות. כלבה שנמלטת ממעבידה האכזר, מתגלגלת ברחובות הקפואים של מוסקבה. צ'כוב מציב מראה נוקבת על יכולתו של האדם להיות אדון לגורלו, עד כמה הוא נותן לעצמו דין וחשבון על מעשיו, והאם הוא הופך למי שהוא אמור להיות.
קשטנקה, זכה לעיבודים רבים לתיאטרון ולקולנוע, והוצג בפסטיבלים שונים ברחבי העולם כגון אדינבורו וטורונטו.
התנועה, המילה והדמיון יוצרים את העולם הצ'כובי , והשחקן יונתן עוזיאל, מפיח חיים בטקסט הדרמטי ביצירת קסם חד פעמי על הבמה. בבימויו של מישה לוריה, מנהלו האומנותי לשעבר של "התיאטרון הממלכתי" בצ'צ'ניה, שהוזמן בעקבות עבודתו שם בידי ג'ורבצוב לביים כבמאי הבית ולהקים קבוצת תיאטרון בסטברפול. לאחר פעילותו שם, בשנת 1982, מונה למנהל אומנותי ב"תיאטרון הדרמטי הממלכתי" בטאלין, אסטוניה, ואחר כך המשיך לפעול בברית המועצות, עד 1991, מועד עלייתו לארץ, לאחר שנים ארוכות של בימוי וניהול אומנותי של תיאטראות מצליחים. לוריה, נחשב לאחד הבמאים המובילים מבחינת תפיסה בימתית והבנה של מהות היצירה ומהו תיאטרון. פעל כבמאי יהודי בתקופת השלטון הסובייטי עד התפרקות ברית המועצות. יהודי ציוני ששילם מחיר על האידיאות התרבותיות שהציג על הבמה, מחזות שקראו לשמירה על רוח האדם ובחירתו החופשית.
ביים למעלה מ-150 מחזות.
זכה בפרס ראשון ב"פסטיבל הבינלאומי לתיאטרון" לברה"מ, סקנדינביה והמדינות הבלטיות, ובפרס לבימוי מחזאות קלאסית בפסטיבל ווילינדי היוקרתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.