כולם היו גבריי

13/6/2017 –יום שלישי בשעה 19:00 ובשעה 21:00

כתיבה ומשחק : תמרי שחר

בימוי: ירון כפכפי

צילום: רועי ויינברג

מונודרמה קומית-מוזיקלית בסגנון הראפ והספוקן וורד, המלווה על ידי תמרי בנגינה חיה.

תמרי החליטה שהיא צריכה לראות פסיכולוג. היא לא מבינה למה רווקה תל אביבית מבוקשת כמוה לא מצליחה למצא אהבה. מחסור במחזרים הרי אין לה, אז למה היא עדיין מרגישה בודדה? דרך שיחות עם הפסיכולוג היא שרה על החוויות המביכות, המצחיקות, הלא נעימות וההזויות ביותר שהיא עוברת. אולי החיים בתל אביב אינם זוהרים כפי שהם נראים...
האם היא תמצא אהבה או שלנצח תישאר רווקה?

לרכישת כרטיסים

כלב ושמו עוני

12/6/2017 –יום שני בשעה 19:00 ובשעה 21:00

כותבת ראשית ומשחק: אופירה זילברשטיין

כותבים: עומר ברקמן, רויטל שמרלינג

במאי: דניאל זהבי

מוזיקה: יוסי בבליקי

יעוץ אמנותי: איריס עוזר

הפקה: בירה רוזנר

צילום: אילן כרמי

"אני, אף פעם לא חולמת על משהו עתידי: "הלוואי שיהיה לי כך וכך". אני חולמת על מה שעכשיו, חולמת על מה שחל היום – חלום.חלמתי להיות מיליונרית והיום אני אוכלת פקאנים שבורים, כי הם עולים חצי מהשלמים. זה החלום ושברו - כולו באגוז קשה לפיצוח, אחד.

נועה גולדפינגר, אמנית רעבה ללחם, מסתובבת חמושה במצלמה ובדוגי בג בין הבניינים ההרוסים של תל אביב ובעודה מדלגת בין פתיחות חגיגיות של גלריות, עם כיבוד חופשי, ההצלחה מצליחה למצוא אותה רק בקושי. אבל... כשאמנית סטילס תל אביבית מגיעה לעמק חפר, להרצאה חד פעמית על הצלחה, פתאום זה קורה...

לרכישת כרטיסים

תפקיד חייו

11/6/2017 –יום ראשון בשעה 19:00 ובשעה 21:00

ע"פ סיפורו של: צביקה רייטר

כתיבה ובימוי: יפית לוי

משחק: יגל תמיר

תפאורה ותלבושת: טל קילשון

תאורה: אמיר קסטרו

צילום: דניאל סמדר

מונודרמה פיזית על יומו האחרון של קוף ניסויים

"...הזיכרון, הוא העונש הכי גדול... חבל שאותו, הם לא הוציאו לי מהמוח."

סימור, קוף ניסויים וותיק, שהיה שותף לניסוי בנשק כימי, מאמין שעוד מעט הוא יקבל את הנוגדן, שינטרל את החומר שהכניסו לגופו. בזמן שהוא מחכה לנוגדן, מגיעים קופים חדשים ומבוהלים למעבדה והוא מלמד אותם את חוקי המקום. דרך הקופים החדשים והשפעות החומר הכימי שבגופו, יוצא סימור למסע מטלטל וכפוי, על זהותו האמיתית ומשמעות חייו.

מונודרמה פיזית ומטלטלת, על קוף ניסויים שמאמין שתפקידו בעל משמעות גדולה, אך כשקופים חדשים מגיעים למעבדה והוא מבין שזה הוא יומו האחרון, הוא נשאב למסע נפשי ופיזי על זהותו ומשמעות חייו.

ההצגה עוסקת בשאלת ה"משמעות", בסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו, שאנחנו יוצקים לתוך מערכות היחסים, העבודה, והאמונות שלנו., האם המשמעות שאנחנו נותנים לדברים היא רק אשליה? והאם בכלל אפשר לחיות ללא משמעות? ההצגה גם עוסקת בבחירות שאנחנו עושים בחיינו, האם כשניתנת לנו האפשרות לצאת ממקום (פיזי\נפשי) שבו לא טוב לנו אך התרגלנו אליו, נהיה מספיק אמיצים לקחת את הסיכון ולצאת לחופשי?

לרכישת כרטיסים

חובת דיווח

8/6/2017 –יום חמישי בשעה 19:00 ובשעה 21:00

מחזה: אורי אגוז, רננה גל-טמיר

בימוי: דניס שמע 

משחק: רננה גל-טמיר

עיצוב במה ותלבושות: דלית ענבר

תאורה: יאיר סגל

צילום: דניס שמע

נגה, מטפלת רגשית בדרמה, נדרשת להגיע בדחיפות לתחנת המשטרה.                              

מול החוקר המשטרתי מגלה נגה שנאור, אחד ממטופליה, ביצע מעשה נורא והיא מואשמת באי-דיווח על כוונתו לבצע את המעשה.
במהלך החקירה משחזרת נגה שנה של טיפול בנער בסיכון שבוחן שוב ושוב את גבולות הקשר הטיפולי עד פריצת הדרך להכרה בתוקפנות ובעצב שטרפו את נפשו. מעמד החקירה מערער את הצלחת הטיפול, מעמת את נגה עם הדרכת הפסיכולוגית שליוותה אותה, ותובע ממנה להכריע בשאלות היסוד של כל מטפל - אילו חשדות מצדיקים את שבירת הסודיות בין מטופל למטפל, והאם יכלה לדעת על העומד להתרחש ולמנוע זאת??

לרכישת כרטיסים

הדיירת גולדה

7/6/2017 –יום רביעי בשעה 19:00 ובשעה 21:00

מחזה ובימוי: יערה רייך

משחק: אברהם שלום לוי

מוזיקה: ג'קלין פיי

תאורה: שמואל אטיא

מסע תיאטרוני אל תוך נבכי נפשה של ראשת הממשלה היחידה עד כה בישראל: הגב' גולדה מאיר. בבית "האח הגדול", תכנית הריאלטי הכי גדולה, נותרה מאיר הדיירת האחרונה מול המשימה האחרונה - לערוך חשבון נפש עם עברה, מהיום הראשון לכהונתה ועד לשלהי מלחמת יום כיפור ולימים שיבואו אחריה.

מלחמת יום כיפור מסמנת יותר מכל נקודת מפנה בחברה הישראלית, נקודת שבר. זו גם היתה המלחמה הראשונה ששודרה בטלוויזיה. לראשונה יכלו אזרחי ישראל לצפות במלחמה מביתם, ולראשונה מצאה עצמה ראש ממשלה בישראל חשופה לעין המצלמה - העין הקולקטיבית- הסקרנית, המציצנית והשופטת.

המחזה מציג את דמותה הטרגית של גולדה מאיר, שבויה ביום כיפורים נצחי, בבית האח הגדול. גולדה נותרת הדיירת האחרונה בבית, אך היא אינה יכולה לצאת- האח הגדול מטיל עליה את משימת יום הדין והיא מוצאת את עצמה בלילה של חשבון נפש מול עצמה, מול האח  ומול הצופים בבית- אלו שבחרו בה ויכולים גם להדיח אותה. הדימוי הציבורי שלה מתפרק וגולדה אמתית ומורכבת יותר נחשפת.

לרכישת כרטיסים

יאלו

2017 יום שלישי -בשעה 19:00 ובשעה 21:00

מבוסס על הרומאן מאת הסופר הלבנוני אליאס חורי . לראשונה בעברית !

תרגום: מלי ברוך

עיבוד ובימוי: איסי ממנוב נוריאל

משחק: גל שמעון בן - עמרה

תאורה: שמואל מור

תלבושת וחלל: דלית ענבר

הלחנה ונגינה: נדב גביר

צילום: אייל בריברם

בהפקת מרכז הבמה ותיאטרון הנגב.

יאלו, פליט לבנוני, תוצר של חברה שסועה, נמצא בחדר החקירות אחרי סבב עינויים אכזרים. בהדרגה נחשף סיפור חייו הטרגי - אימו השתגעה, את אביו לא הכיר, ולצבא התגייס רק כדי לברוח מהבית. הוא התגלגל לשמש כשומר בבית צמוד לחורשה אפילה, בה מתנים אהבים אסורים זוגות שחמקו מאיסורי החברה. יאלו מתאהב באחת הנשים, אבל אהבתו הופכת לכתב אשמה חריף של רדיפה ואונס. יאלו מתוודה בחדר החקירות על מה שעשה ולא עשה.

תודה מיוחדת ליעל לרר והוצאת אנדלוס.

לרכישת כרטיסים

איך להיות מאושרים ב-10 שלבים

5/6/2017 יום שני -בשעה 19:00 ובשעה 21:00

מחזה ובימוי: מעין אבן 

מנחה: שלומי ברטונוב

הלחנה ופסנתר:תומר בר

זמרת: דניאל רובין

אומללים? בודדים? לא מאמינים שאתם עדיין כאן? רוצים לברוח ואין לאן? סמינר מוסיקלי פורץ דרך יציע לכם שיטה פשוטה ומהפכנית לכיבוש האושר ב – 10 שלבים. מנחה אחד, חמוש בזמרת ובפסנתרן, יטרח בכל מאודו על מנת להושיע אתכם מאומללותכם ולהוביל אתכם בצעדים בטוחים וזהירים, שלב אחרי שלב, אל פסגת האושר בהכסף. כל שנותר לכם לעשות הוא לבוא.

לרכישת כרטיסים

^{העונה השביעית יוצאת לדרך !}

^{קול קורא למונודרמות}

פסטיבל ישראל - מרכז הבמה

קורא ליוצרים להגיש חומרים לקראת העונה השביעית

שתתקיים במהלך פסטיבל ישראל הבא 26.5-11.6.2016

בתיאטרון ז'ראר בכר בירושלים

הפסטיבל מציב ב-מרכז הבמה את השחקן היוצר.

השנה תיבחרנה 6 מונודרמות שתועלינה בבכורה עולמית בפסטיבל.

למונודרמות הנבחרות תוענק תמיכה כספית, ליווי אומנותי ודרמטורגי,

ותכנית יח"צ ושיווק במסגרת הפסטיבל.

פסטיבל ישראל - מרכז הבמה מעודד יצירה עצמאית פורצת דרך ושפת תיאטרון ניסיוני ומאתגר.

יוצרים המעוניינים להגיש חומר מקורי, מתורגם, או עיבוד שטרם עלו על הבמה,

מוזמנים לשלוח קונספט בימוי; טקסט המונודרמה (מינימום 10 עמודים מתוכה);

וקורות חיים יוצרים.

יש לשלוח את החומרים עד למועד 25.12.2015

למייל Jerusalem.drama@gmail.com

היוצרים שיימצאו מתאימים יוזמנו לפרזנטציות שתערכנה במהלך ינואר-פברואר 2016

מרכז הבמה Facebook –

http://merkaz-habama.blogspot.co.il/

^{בואו להיות חלק ממשפחת מרכז הבמה!}

אורי אגוז, מנהלת אומנותית ואוצרת הסדרה                       אצ'ה בר, הקרן לירושלים, ראש מחלקת תרבות

איש לא חשוב

כתיבה: סעאיף דיוואן/ תרגום מפרסית: שמואל טרופ/ בימוי: לי לוריאן/ משחק: אבירן אדרי           

פרפורמנס: יונתן בק / עיצוב: מאי אילון /  תאורה: עדי שימרוני/ מוסיקה: אהרון מנור

"היסטוריה היא לא העבר. היסטוריה נוצרת אחר כך. היא גם לא העתיד. גם לא ההווה. באמת, היא לא חלק מהזמנים הדקדוקיים. היסטוריה היא זמן עצמאי. כזה שבא אחרי העבר ולפני ההווה, אבל בכל מקרה, אחרי העבר. כמו שאמרתי: ההיסטוריה נוצרת אחר כך.”
שנות ה- 50, טהרן. חושנוודיאן, מרכזן בארמון ראש הממשלה, מתחיל יום עבודה ככל הימים. דמות לא-היסטורית ונטולת חשיבות בנקודה היסטורית חשובה מאוד -  יום ההפיכה הצבאית באיראן שבחוטיה מושך המערב בעקבות ניסיון הממשלה להלאים את תעשיית הנפט. עוד צלצול, עוד טלפון, עוד שיחה להעביר, והקווים הולכים ומסתבכים. בין החובה לענות לטלפון מתחוללת גם דרמה קטנה במעיו של האיש. האדם הקטן, ה-לא חשוב, בעיצומם של שינויים פוליטיים ואי-סדר חברתי.  הפקיד שסופג ומוסר מידע בזמן שאי הסדר מן הרחוב זולג פנימה למשרד. מהומת אלוהים. 

פוריה

מאת ובימוי : יקיר אליהו וקנין

משחק : זוהר מידן

"את יפה את יודעת? יפה ממש. יפה מדי בשביל מישהי מקולקלת. ואת גם טיפשה את יודעת? טיפשה מדי,  טיפשה מספיק בשביל ליפול שוב באותו פח ישן ומוכר. אבל הפעם כשתספרי לו, הפעם טיפשה כשתשתפי אותו, הפעם הוא יבין. כי הגבר הזה לא יברח, אותו זה יאתגר, בזכותו זה כבר לא יהיה חשוב."

פוריה נולדה עם מתנה, אין לה רחם. בגיל עשרים ושש, היא סוגרת חשבונות עם כל מי שהטמיע בה את ההבנה שאישה אמיתית היא לא. הרבה דברים אחרים אולי כן, אבל אות קלון כזו, ממנה לא נפטרים בקלות.   "ואגב, שתדע לך, יש גם כאלה שהחליטו לא ללדת ילדים. לא כי יש איתם איזו בעיה או משהו אלא פשוט כי הם לא רוצים. אולי הם מאיימים ככה על אחרים, אבל זאת הבעיה של האחרים, לא שלהם." 

הציפור הצבועה

עיבוד וביצוע: אופיר דואן/ בימוי ודרמטורגיה: אפרת שטיינלאוף / דרמטורגיה: חיים זהבי / מוסיקה: אפי שושני / ייעוץ בעיצוב החלל: דניאלה מור / ייצור תפאורה: יוסי דואן / תאורה: נדב ברנע / עיצוב אימג': אפרת דואן 

באדיבות מארק טייטנלבאום, המוסד ללימודי יהדות בשיקאגו, אלינוי

רגע לפני תום מלחמת העולם השנייה, מוצא עצמו נער פולני בעל חזות צוענית קשור ומוכה במחסן בית היתומים.
הילדים האחרים מאיימים להרוג אותו, משוכנעים שיטיל בהם כישוף כי הרוחות הרעות שוכנות בו. 
בניסיונות נואשים להיאבק על חייו הוא חושף את סיפורי הזוועות שחווה בזמן המלחמה בכפרים החשוכים והפרימיטיביים של פולין – היכן שהאמונות התפלות שולטות.
הוא מספר על ההתעללויות שעבר ועל האמונה באל ששמרה עליו בחיים. 
העלאת הזיכרונות מציפה טראומות שהדחיק, עולם שלם של אמונות תפלות ושנאת זרים צף ועולה, ואט אט מקבלים המאורעות משמעות שונה ומזעזעת.